מאת: נעם מנלה ,יובל קרניאל "הארץ" 20.6.23
הרעיון של יצירת מרחבי חיים נפרדים (קנטונים או אוטונומיות), בעלי צביון המותאם לתושביהם, הולך ותופס תאוצה. יותר ויותר אנשים מבינים שבהעדר יכולת לכפות על האחר ערכים ואורח חיים שלא מתאימים לו, נדרש פתרון חדש. כוונתנו לפתרון שמביא בחשבון את השבטים העיקריים שחולקים היום את המרחב המשותף בישראל. הוא מבוסס על נכונות להיפרד מהרעיון המייסד שמתמצה בביטוי "כוחנו באחדותנו", שהוביל אותנו אל סף מלחמת אזרחים.
בסדרת מאמרים המתפרסמים ב"הארץ" אנו מציגים מפת דרכים ליישום הרעיון. הסוגיה המרכזית שרבים תוהים בנוגע אליה היא עצם האפשרות להוציא את הרעיון הזה מן הכוח אל הפועל. במאמר האחרון בסדרה ("הארץ", 27.5) הצענו להקים את ברית הרשויות הליברליות (בר"ל). בראשות הברית תעמוד מועצה, בדומה למועצת יש"ע, שתפקידה יהיה לתת מענה לצרכים המשפטיים, האזרחיים, העסקיים והפוליטיים שהמדינה לא מצליחה או לא רוצה לספק לציבור החופשי. מדובר בפתרון הניתן ליישום מיידי על ידי התאגדות של ראשי הערים החופשיות. הוא מיושם באופן ראשוני וחלקי במיזם נעים בסופ"ש, שבו שותפות כמה ערים חשובות. בנוסף קיימת התנגדות אקטיבית, המשותפת לכמה ערים, ליוזמות של הקואליציה בתחום החינוך ובסוגיית ההדתה, שאותה מוביל ראש עיריית גבעתיים רן קוניק.
אחרי שהתמודדנו עם סוגיית היישום צפה ועולה תהייה מרכזית נוספת: הואיל והחלוקה הגיאוגרפית של השבטים אינה מובהקת, מה יהיה גורלם של תושבים חופשיים וליברליים שגרים במקומות שאינם במסגרת הבר"ל, למשל ירושלים. כידוע יש לא מעט שכונות ומרכזים חילוניים וליברליים גם ביישובים או בערים שבהם אוכלוסייה מעורבת של דתיים וחילונים וגם ביישובים בעלי צביון דתי. האם הפקרנו "פצועים בשטח", תוהים רבים.
כל אזרח ישראלי, מירושלים, מאום אל־פחם או מאפרת, יוכל להצטרף לקנטון הליברלי וליהנות משירותיו, התשובה הזאת נעוצה באפשרויות הטכנולוגיות שלא היו קיימות עד לפני כמה עשרות שנים, כשהקרבה הגיאוגרפית היתה גורם מכריע בחייהם של אנשים (הקנטונים בשווייץ כמשל). העידן הווירטואלי הנוכחי פותח בפנינו אפשרויות מעניינות ויצירתיות לחשיבה מחוץ לקופסה הגיאוגרפית. זהו עידן שבו אנו ניזונים מתוכן, השראה וידע ומתקשרים בעת ובעונה אחת בעולם פיזי ובמרחב וירטואלי מקומיים וגלובליים. אנחנו גרים בחדרה וקונים בעלי אקספרס, לומדים פיזית בבאר שבע, אך עובדים כנוודים דיגיטליים בחברה גלובלית, שייכים לקהילות גלובליות בפייסבוק וצורכים מידע מטיקטוק — רשת חברתית בבעלות סינית. את האפשרות הייחודית לעידן הזה אנחנו רוצים לנצל לטובת התושבים שגרים במרחב גיאוגרפי שמחוץ לבר"ל, אבל מרגישים חלק ממנה ושואפים ליהנות מפירותיה בלי להיעקר ממקום מגוריהם.
מההבנה הזאת נגזר הרעיון שלנו — תושבות וירטואלית. כל אזרח ישראלי יוכל להצטרף לבר"ל כתושב וירטואלי. לצורך המחשה, אזרח ליברלי־חופשי, המתגורר בירושלים, באום אל־פחם או באפרת, יוכל לקבל את השירותים שבר"ל מציעה לתושביה הפיזיים, כגון: מרשם לנישואים אזרחיים, הזכות להיקבר קבורה חילונית, הנחות בבתי התרבות ואף אפשרות להתדיין בבתי הדין של אותם מקומות. מובן שבמודל המוצע נשמרים בכל מקרה חופש תנועה מוחלט והזכות של כל אזרחי המדינה לבחור את מקום המגורים שלהם. התושבות הווירטואלית מאפשרת גם לכל אזרח ותושב לממן את היעדים שבהם הוא מאמין, ולהימנע (לפחות באופן חלקי) ממימון של מטרות זרות לרוחו ולאמונתו.
כל תושב וירטואלי יצטרך לקחת חלק יחסי בתשלומי המס המקומיים, שיממנו את הפעילות הציבורית שבה הוא תומך ערכית, תרבותית ואידיאולוגית, ואף יקנו לו הנחות במוזיאונים, בתיאטראות או בתחבורה הציבורית כמו לתושבים הפיזיים. כך, אנחנו מאמינים, נפחית את תחושות הכפייה והגזל שרבים חשים היום. באמצעות הפתרון הזה אנחנו מרחיבים את גבולות הגיאוגרפיה ומאפשרים לאנשים ליהנות מהטוב שבכל העולמות, גם הגיאוגרפי וגם הווירטואלי. איש באמונתו ובמרחבו יחיה.