האנרגיה האפילה של הרשת, פרק 3: נדידת המחאות

March 12, 2018

 

 
515 מלים

 

את התופעה המכונה Black Lives Matters רובנו מכירים כמחאה אפרו-אמריקאית נגד אלימות משטרתית בארה"ב. בפברואר 2013, צעיר שחור בשם טרוויון מרטין נורה ונהרג על ידי השוטר ג'ורג' צימרמן שזוכה בבית המשפט. בעקבות האירוע נוצר ההאשטג האקטיביסטי BlackLivesMatter# כמעין מבוא למה שעוד עתיד להתרחש. ב-9 באוגוסט 2014, נורה למוות צעיר נוסף בשם מייקל בראון בידי שוטר. בעקבות זאת, נוצר גל מחאה אדיר שהתפשט באמצעות ההאשטג ברשתות אבל התבטא במרחב הפיזי בהפרות סדר אלימות בפרגוסון מיזורי. 

במרץ 2016 התקיים יום האישה הבינלאומי במרכז פרס לשלום. ענבר בוגלה, צעירה ממוצא אתיופי הוזמנה לנאום בטקס על איך "אישה שחורה וצעירה" מובילה מאבק חברתי בישראל. אלה חלק ממילותיה אותן כתבה ב"מקום הכי חם בגיהנום": "כשהגעתי למקום נחשפתי למופע של צביעות, החלטתי לשים את הדברים על השולחן. לא הייתי מוכנה לשתף פעולה עם הקרנבל היחצ"ני. ברגע הראשון ניגשתי לכוכבת האירוע - נעמי קמפבל, והגשתי לה מכתב קטן שבו היו כתובות מספר מילים בודדות: Black Lives Matter In Israel." בטקס עצמו אמרה: "התבקשתי להופיע כאן היום בשביל לספר איך אני, אישה שחורה עצמאית, הובלתי מאבק, אך זו לא האמת. מי שהוביל את המאבק הם: אלי סבהט, אברהם דמתי, אהרון מקונן, אילן טפרה, יעל מלקמו, רפאל ירדאי, גשאי מולא ויוסף סלמסה. אלה לא שמות של פעילים אלא שמות של קורבנות שנהרגו על ידי כוחות המשטרה. אנחנו חיים בעידן בו נערים שחורים נמצאים בסכנת חיים תמידית ומידית מאנשי החוק, במדינה שבה השכול הופך להיות חלק מסל האפשרויות של אמא אתיופית כשהיא מאפשרת לבנה לצאת מהבית. סמלי המאבק של פרגוסון ומחאת האתיופים בישראל התאחדו. גזענות, חוסר שיוויון, מודרות חברתית, כולן תחת ההאשטג BlackLivesMatter# שמחבר בין האפרו-אמריקאים בארה"ב ובני העדה האתיופית בישראל למחאה כנגד הממסד השלטוני ובראשו המשטרות המקומיות.


במחאה חברתית נוספת בקרב ערביי ישראל על רקע מה שנחשב בעיניהם כאירועי אלימות של שוטרים נגד צעירים במגזר אומצו מסרים דומים ונוצר ההאשטג הלוקאלי - Arablivesmatter#. בקיץ 2017 התחוללה מחאה ברחובות יפו כתוצאה מהריגתו של צעיר במהלך מרדף משטרתי. 

המחאה של BLM נשאה בתוכה רעיונות של אי-שיוויון, הדרה על רקע גזעני, הטיות קוגניטיביות כלפי החברה האפרו-אמריקאית, קרע בין הממסד והמשטרה לשחורים בארה"ב ועוד. הגרעין הפנימי של המחאה מקפל בתוכו מסרים שהפוטנציאל שלהם יכול להדהד ולחלחל לקהילות מודרות ברחבי העולם הוא עצום, כפי שאכן קרה באוסטרליה, בריטניה, קנדה, וגם אצלנו. כך קרה שקהילת יוצאי אתיופיה בישראל וערביי ישראל הזדהו עם המסרים, והתמירו אותם לנרטיב מקומי, לניואנסים ורבדים עמוקים ויחודיים להם. זוהי הגלוקאליות - שיח מבוזר שזורם בערוצים פתוחים בין מיקרו למאקרו, בין גלובלי ללוקאלי, בהבנה מלאה שהם מתכתבים אחד עם השני. על מנת להבין את הנקודות ולחברן, עלינו להמשיך ולהכיר את השיח המחאתי המתקיים ברשתות החברתיות בכלל, ולבחון אותו על רקע ניתוח מקומי ממוקד לנושאי המחאה בישראל. רק כך נצליח לגלות את הקשרים ואת האדפטציה המדוייקת.
 

הפוסט התפרסם לראשונה בעמוד הפייסבוק של קהילת התודעה וההשפעה (המכון למחקרי ביטחון INSS) בניהולם של דודי סימן טוב ונעם מנלה. עורכים: נבו ברנד ונעם מנלה. 
תגובות מקבוצת הפייסבוק ללא ציון שמות:

*הנושא מהווה בסיס מצויין למקבלי ההחלטות בשלטון המוניציפלי בערים מעורבות, ובערים עם אוכלוסיות מגוונות וחלשות.

*הבחנה בקשר בין מחאת יוצאי אתיופיה וערביי ישראל שנעשה על ידי ח"כ איימן עודה שאמר שהוא 'מחזק את ידם' של המפגינים בתל אביב.

*האם ואיך מחאת ה- #NeverAgain תבוא לידי ביטוי באזורינו.

סיגה מאור - חוקרת מחאות וטרור בעידן רשתי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Please reload

Featured Posts

VUCA. Shift happens.

July 11, 2016

1/1
Please reload

Recent Posts

December 16, 2018