האנרגיה האפלה של הרשת : הזכרון

אבורג׳ינים דורשים את חלקם בעוגת הזכרון ההיסטורי ביום העצמאות האוסטרלי או יום הכיבוש הלבן (תלוי את מי שואלים)

״האנרגיה האפלה של הרשת״ סדרת פרגרפים בעריכה משותפת של סיגה מאור ושל נעם מנלה המבוססת על פוסטים ותגובות מקבוצת פייסבוק שעוסקת בנושאי תודעה רשתית. הביטוי ׳אנרגיה אפלה׳ מגיע מתחום הפיסיקה. על-פי ויקיפדיה ׳אנרגיה אפלה׳ היא אנרגיה היפותטית שעל פי ההערכה המקובלת מהווה כ-68% מכלל האנרגיה של היקום. האנרגיה האפילה בלתי ניתנת לצפיה ישירה אבל מניחים את קיומה כהסבר לתופעות פיסיקליות ביקום. האנלוגיה מבחינתנו היא שגם ביקום הרשתי פועלת ׳אנרגיה אפלה׳ (לא להתבלבל עם הדארק-נט) שבאמצעותה ניתן להסביר תופעות חברתיות, בטחוניות, לאומיות, שיווקיות, חברתיות שמקורן ברשת ומאתגרות את הממסד. ׳האנרגיה האפלה׳ המניעה את הרשת הן תחושות הדיכוי של המודרים, הזכרון המתעצב מחדש, העוצמה של החלשים, תופעת הגלואקליות (הגלובאל ההופך ללוקאל) ועוד. בפרק הראשון אנו שמחים לארח את אשר עידן בפרגרף שעוסק בנושא מרתק - הזכרון בעידן הרשתי ואת המגיבים לו.

המדיה החברתית מוכיחה שהסוציולוגיה - כלכלה - פסיכולוגיה - ניהול - ממשל - זכרון היו עד עכשיו אוסף אמונות מדומיינות. כמו הרפואה לפני גילוי המיקרוסקופ והחיידקים של פסטר, הפיסיקה לפני גילוי הטלסקופ וחוקי ניוטון כל מדעי החברה והאדם התעלמו מהכוח העצום של הזיכרון. השלטון - טיראן התודעה - שמר על הזכרון של העם יותר מאשר על מרתפי הזהב או אפילו יותר מאשר על מחסני הנשק שלו. העיתון היה בעל המונופל על עובדות חדשותיות, המורים להיסטוריה בבית הספר והחוגים להיסטוריה באוניברסיטה קיבלו את המונופול ליצור היסטוריה במעמד צד אחד. הפסיכולוגים שחררו באופן מבוקר את הזכרון האישי בחדרים סגורים והצנזורה מחקה זכרונות לא ראויים. ואז באה המדיה החברתית. המדיה המחברת בין פרטים, יצרה אפשרות חדשה לבנות את הזכרון הקבוצתי מחדש. האנרגיה האפלה של הזכרון התחילה להשתחרר, כן, זאת שמסוכנת לשלטון יותר מכל פצצה גרעינית. פתאום הפסיכואנליזה מתחלפת בסוציואנליזה. פתאום העיתון והטלויזיה והאוניברסיטה, איבדו את המונופול ואת השליטה על הזכרון של ההמונים, והתחיל תהליך של תגובת שרשרת של התפוצצות הזכרון שמאיים על כל שלטון. ברגסון הראה שזכרון אינו דבר מדיד בכלים מתמטיים-פיסיקליים. כי זיכרון זה משך.

הרשת החברתית של התוכן מפרקת את הזיכרון הלאומי למיליוני רסיסי זכרונות אישיים (בפרופיל), וזכרונות קבוצתיים (בקבוצת פייסבוק או ווטסאפ). כל קבוצה אתנית יכולה היום לבנות את הזכרון הייחודי לה אבורג׳ינים, מאורים, מזרחים, אתיופים, ערבים ,בדואים אינדיאנים, נשים. הזכרון מתעצב מחדש. מי זה קולומבוס בעיניי המערב ומי הוא בעיניי האינדיאנים

ככל שהזכרון הלאומי נבנה מחדש מתוך הקבוצות האתניות ברשתות הקרב על הנרטיבים גדל. הזכרון כמובן לא נוצר מחדש הוא תמיד היה קיים, רק שכעת בעידן הדיגיטל והמדיה החברתית מתאפשר לו לצאת מהמחשכים אל האור. כל זה התאפשר תודות למדיה החברתית אבל גם המדיה ההמונית הישנה הצטרפה לחגיגה ונתנה לה רוח גבית באמצעות מראות, צילומים, תמונות. הנגזרת שנוצרה היא מדהימה - היסטוריה שאינה נכתבת יותר (רק) ע״י המנצחים אלא על ידי נשים מוטרדות, מהגרים, פליטים, אנשי הצוארון הכחול, שחורים, צבעוניים ועוד. הרשת לא משנה רק את ההווה שלנו אלא גם את העבר. מגיבים: נעם מנלה, סיגה מאור, רותם פרירה, אשר עידן 445 מלים