על בודהה ונהר המידע הזורם

September 1, 2017

תמונה: גיל לוין, 459 מלים (59 מלים מעבר להגבלה. נזרום עם זה).

מידע:

לפני 250 שנה אדם היה יכול להיכנס לספריה, וללמוד את כל המידע שקיים בעולם. הוא אולי היה צריך להקדיש את כל חייו כדי לעשות את זה, ויש סיכוי שהוא לא היה *מבין* את הכל (או הופך את המידע לידע), אבל האפשרות לפחות הייתה קיימת. היום, לא רק שאי אפשר בכלל לדמיין את האופציה הזאת, היא רק הולכת ומתרחקת בטור הנדסי. כמות המידע בעולם *מכפילה את עצמה תוך פחות משנה* וקצב ההאצה רק הולך וגובר.

 

אז יש הרבה יותר מידע שזמין לנו ממש לאגודל, אבל מה המשמעות של כל זה?

האם אותו מידע, שבהתחלה עזר לנו *לגלות* את האמת על הסביבה שלנו, *ללמוד* עליה, ומשם *להיות* יותר חופשיים לקבל החלטות - האם היום הוא עדיין הדרך אל החופש? אם לפני עשרות אלפי שנים בני האדם ראו הר געש מתפרץ וחשבו שאלוהים כועס, הם הוגבלו והיו אסורים בתוך חוסר הידע שלהם. אבל האם היום, כשאנחנו רואים סופרנובה בשמים, ו*יודעים* איך התהליך הזה נוצר, האם היום אנחנו חופשיים יותר? ואולי בכלל פעם זה היה *חוסר המידע* שגרם לנו לקבל החלטות, והיום זה *המידע* שמחליט בשבילנו? ואיפה נמצאת הבחירה שלנו? האם בכלל יכול להיות לנו *חופש להחליט* בעצמנו?
 

***

 

חופש:

המדיה החברתית היא תשוקה. התמכרות. אנחנו מכורים לצריכת מידע. מותנים. פבלוביים.

והמידע עצמו, אף פעם לא מספק. תמיד אנחנו רוצים לדעת עוד, לעבד עוד, להיות *יותר* ממה שאנחנו עכשיו. והצפת המידע, מהפרספקטיבה של התודעה האנושית, היא אינסופית - כנראה שאף פעם לא נצליח לתפוס כמה מידע קיים באינטרנט, כמו שלא נצליח לתפוס כמה כוכבים קיימים ביקום - אנחנו קטנים וחסרי משמעות בתוך כל האינסוף הזה.


ואם כבר מדברים על חופש ותשוקה, בואו ניקח את אחד האנשים הכי חופשיים שחיו על הכדור הזה, סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה שמו - או כמו שאנחנו מכירים אותו, בודהה. כשהתלמידים של סידהארתה שאלו אותו איך להפוך לחופשיים, הוא ביקש מהם ללכת לתרגל, ולנסות *לוותר על התשוקה*. ואחרי זמן מה הם חזרו, ואמרו ״הצלחנו לוותר על התשוקה, אבל לא הצלחנו לוותר על *התשוקה לוותר על התשוקה*״.

״ובכן,״ אמר סידהארתה, ״סוף סוף אתם מתחילים להבין את הנקודה״.

 

***


בחירה:

אז מהזווית שבה אנחנו פריטים בתוך המערכת הגדולה הזאת, כנראה שחופש הבחירה שלנו רק ילך ויצטמצם. ככל שיהיה יותר מידע, ככה התשוקה שלנו לצרוך עוד ועוד ממנו תישאר חזקה - או (יותר נכון בעיניי) ככה למידע יהיה יותר כח, וה*רצון* שלו, שנמשיך לצרוך אותו, כדי שימשיך להתקיים, ילך ויתעצם.

ויהיו זמנים שבהם ננצח במאבק הזה, ולמידע תהיה השפעה פחותה עלינו, אבל עדיין - אנחנו נמצאים בסוג מסויים של מאבק, משיכת חבל שבה יוחלט מי שולט בתודעה שלנו. ומהבחינה הזאת, שבה אנחנו רואים את עצמנו כאינדיוידואלים ביקום שהוא חיצוני לנו, לעולם לא נוכל להיות חופשיים.

 

אבל אם נבטל לרגע את הצורך להיות פתיתי שלג יחודיים, נפרדים מהמידע, נוכל אולי לראות ש*אנחנו המידע*. אנחנו לא רק *מרכיבים* במדיה החברתית - אלא ממש יוצרים אותה, מעצם הקיימות שלנו בה.

ומהבחינה הזאת, הקולקטיבית, המין האנושי, והתודעה שלנו, מעולם לא היו חופשיים כל כך.

ארד אקיקוס: איש דיגיטל, יועץ, משלב חשיבה רשתית עם בודהיזם

 

Please reload

Featured Posts

VUCA. Shift happens.

July 11, 2016

1/1
Please reload

Recent Posts

December 16, 2018