כתבה שניה בסדרה ״תרגילי מחשבה בעתידנות״ 336 מלים הנה גרסה מיניאטורית לתזה מרקסית ידועה: מתוך הטכנולוגיה עולה הסדר החברתי של אותה תקופה, ומהסדר החברתי צצים התרבות, האמונות והמוסדות החברתיים. כשהטכנולוגיה היא אבן מושחזת רק הגברים יוצאים לצוד. "שוק העבודה" מתמיין ג'נדריאלית; גברים בחוץ, נשים במערה. האידיאולוגיה תהיה פטריארכלית. לעומת זאת, כשהטכנולוגיה מכאנית, ולא דורשת כוח פיזי, הופך שוק העבודה למעורב – נשים וגברים עובדים ליד אותו פס ייצור, ולא פלא, יגיד מרקס, שבמאה העשרים עולה הפמיניזם.
אחד מתרגילי החשיבה הבסיסיים בלימודי עתידים מניח את ההשתלשלות שתוארה למעלה. אפשר לקרוא לו "הסק מטכנולוגיה בדיונית". מטרת התרגיל כללית: להפוך את קרקע המחשבה המקצועית שלנו, זו שתקועה ביום יום ונעולה על ידו, ולאפשר לנו נקודות מבט חיצוניות. המחשה:
1. ממציאים טכנולוגיה בדיונית - QUANT EARTH אתה מקליד קואורדינטות לשעון קוונטי ומוצא את עצמך תוך שניות בכל מקום שתבחר על פני כדור הארץ.
2. רושמים תחומים שזה יכול להשפיע עליהם (צבא, תיירות)
3. מעלים שאלות: האם התיירות תפרח או תתרסק? האם כולנו נרצה לתייר? מה זה יעשה למשרדי נסיעות, מטוסים? ואם נוכל להגיע לכל מקום האם זה יעניין אותנו, ירגש אותנו, ידליק אותנו? האם נרצה לצלם בכלל? האם מדינה שאזרחיה מתפזרים בכל העולם בשניות ואין בה משמעות לגבולות היא עדיין מדינה? במה תרגיל כזה מועיל לנו? מדובר בסקיצת חשיבה ראשונית, מנת פתיחה לפני שאנחנו יוצאים לדרך פורמלית ומוסדרת יותר. כוחו של התרגיל הוא ביכולתו לייצר הזרה; הצצה על מציאות בדיונית בתחום העיסוק שלנו, תיצור פרספקטיבות חדשות. היום יום נועל אותנו בתוכו. תרגיל כזה משחרר אותנו ופותח ערוצים חופשיים יותר של חשיבה. ניפגש בתרגיל מס׳ 2
ד״ר אושי שהם קראוס, ביה"ס למנהל עסקים המכללה למנהל, ״פוטורה״ עתידנות מעשית בעסקים וארגונים