אוסקר וויילד
Nudge Theory (נאדג׳ ׳דחיפה קלה למקום הנכון׳ להבדיל מנודג׳ שזה נודניק ביידיש), הוא קונספט שעוסק ביצירת שינוי התנהגותי באמצעות שינוי קטן בסביבה. הרעיון הוא להניע את האדם לעבר הכיוון הרצוי, מבלי לכפות זאת עליו, כמו בדוגמא הקלאסית של הזבוב במשתנת הגברים בשירותי שדה התעופה סכיפהול בהולנד. הזבוב גורם לגברים לכוון אליו ולא להתפזר.
*** פייסבוק פועלת רבות באסטרטגיית הנאדג׳. באמצעות שינויים קטנים בממשק היא מצליחה לשנות
במהירות את האופן בו מאות מיליוני אנשים פועלים. ממש בימים האחרונים, כמעט בלי שהרגשנו עשתה פייסבוק שינוי קטן במסנג׳ר. השדה שמיועד לטקסט הצטמצם לפתע והאייקונים של התמונות והקול גדלו. באמצעות יצירת אי נוחות קלה העבירה החברה מסר שהוא בבחינת רמז דק למשתמשים ״שימו לב, אנחנו רוצים לראות אתכם מתקשרים אחד עם השני יותר בתמונות וקול מאשר במלים״. אי הנוחות הכרוכה בכך תגרום למיליוני משתמשים להתחיל לנוע לעבר אזור הנוחות החדש שפייסבוק יצרה לנו.
*** פייסבוק לא עוצרת בתפיסת הנאדג׳ המרוככת והנייטראלית כמעט מכפיה, אלא משלבת במדיניות המעבר שלה גם מערכת של חיזוקים חיוביים ושליליים. לא מזמן נכנס לחיינו הרקע הצבעוני. מעכשיו ניתן להגג על רקע כתום, סגול, כחול ועוד ובכך להרוויח בולטות בפיד. מגניב לגמרי. לא מזמן כתבתי פוסט על רקע סגול חציל או ורוד פוקסיה (מי מבדיל). לפתע, פוף, הלך הרקע הצבעוני. מחקתי חמישה תוים. הוא חזר לחיי. פייסבוק הכניסה אותי לצומת T. טקסט קצר וצבעוני ומגניב או ארוך יותר על לבן משעמם ונטול בולטות. כמו רבים העדפתי את הצבעוני ועמלתי קשות כדי לקצר את הטקסט. מספר הקסם הוא 131 תוים. בתו ה-132 חוזרים לחיים משעממים של שחור לבן. הנה כאן, רק הוספתי נקודה והופ נידונותי לחיי שחור לבן. החיים בצבע - 131 תוים
החיים בשחור לבן -132 תוים. אותו משפט עם נקודה.
כך למעשה, פייסבוק מחזקת את הכתיבה הקצרצרה על חשבון הארוכה, מעין צומת T של שטחיות מול עומק או חדות מול חפירה. כל אחד והפרשנות שלו. בתכל׳ס פייסבוק נותנת עדיפות למנסחי הפוסטים הקצרים והשנונים. הרשת מעדיפה אותנו אוסקר וויילד סטייל. שנונים, מבריקים, קצרים, משעשעים. הבעיה שרובנו לא. מה פייסבוק מרויחה מזה? פיד יותר עירני, דינמי, חי. אבל בעיקר מספקת את מה שהיא חושבת כרצון הגולשים. היא מזהה שהגולשים רוצים עולם יותר דינמי ולכן דוחפת לשם את הכותבים.
(331 מלים)