מדינות הלאום vs. מעצמות הסייבר

February 18, 2017

 

 

העידן הנוכחי מתאפיין בקיומו של מרחב סייבר הזולג למרחבי הקיום הפיזיים והאחרים, ומייצר אתגר משמעותי למדינות הלאום. המרחב הסייברי מיוצג כיום ברובו על ידי תאגידי-על  תקשורתיים ואינטרנטיים, שמבחינה כלכלית חזקים מרוב מדינות העולם, המונעים בעיקר מהרצון לצבור עוד ועוד כסף בצמיחה אינסופית והסוחרים בידע ומידע. תאגידי האינטרנט הללו אוחזים במידע אדיר שפעם היה מצוי בידי מדינות בלבד והתוצאה היא חשש שחופש הפעולה המודיעיני-בטחוני של מדינות במרחב הסייבר יפגע עקב דליפת סודותיהן ויכולותיהן.

לאיום על מדינות הלאום בזירות החברתיות שני מופעים מרכזיים:
ברמה התודעתית - השפעה על סדר היום הציבורי והעולמי באמצעים המנצלים את חוסר יכולתו של האדם להתמודד מול “פייק ניוז” ואת היותנו בתוך ״בועות הפילטר” וזה המקום לציין גם שימוש בבוטים ו"צבאות טרולים”. כל אלו יוצרים ״צייטגייסט״ מחאתי, תוסס, אלים.
ברמת המידע -  היקום הסייברי מגביר את יכולת זליגת המידע לגורמים עוינים באמצעת פריצות למחשבים ומאגרי מידע, מתקפות DDoS, מסרים ויראליים, שימוש בכלי הנדסה חברתית ויצירת פלטופרמות ״הדלפות״ כמו ויקיליקס.

בכוחן של תופעות מהסוג הזה להחליש את מדינות הלאום, שכן הן עלולות לשנות תודעה בקרב אוכלוסיות ועמים החיים היום ביחד במדינות ״מלאכותיות״ (סוריה ,בלגיה), למוטט כלכלות, להתערב מניפולטיבית בתהליכים דמוקרטיים ולגרום לשגשוג של ארגוני טרור גלובאליים ולניסיוןמ לא דמוקרטי לשנות את סדר החיים. הריאקציה של המדינות היא  ההחזרת יכולתן להפעיל צנזורה למול האזרחים ולהגביל ואף לשתק לחלוטין את האינטרנט. רוסיה הגבילה את פייסבוק במיקום שרתיה על אדמתה כך שהתעבורה לא תצא מגבולות המדינה וחסמה את לינקדאין מחנויות אפל וגוגל. סין דרשה מפייסבוק להוריד את דפי הניו יורק טיימס והגבילה את פעילותה הגאוגראפית במדינה ובקמרון נותק האינטרנט לגמרי בחצי מהמדינה. הפלטפורמות הרשתיות מנסות לעכב את המגמה הזאת על-ידי הקמת מערכות צנזורה אגרסיביות עצמאיות. 
מערכת היחסים בין תאגידי הסייבר למדינות נמצאת במתח מתמיד בין ניגודי אינטרסים לשיתוף פעולה בטחוני. רק לאחרונה נחתם חוזה בין מייקרוסופט לפנטגון בהיקף של כמיליארד דולר, במסגרתו מייקרוסופט מעניקה תמיכה טכנית לפנטגון כולל מיחשוב ענן. לכך ניתן להוסיף את הגברת המודעות הציבורית לכך שהפרטיות שלנו פרוצה כמעט לגמרי, ועל כן, גוברת הדרישה מהציבור להקשחת יכולת החדירה של החברות האלה למרחב האישי. רבקה מקינון, מנהלת פרוייקט מעקב אחר האינטרנט הפתוח ב"ניו אמריקה" ציינה כי "אפליקציות הן נקודת המחנק החדשה של חופש הביטוי" שכן, מהן ניתן להגיע לסודות הכמוסים ביותר של המשתמש.

כיום, אין עדיין תהליך עולמי רגולטורי מוסדר שייצר הסדרה בין מעצמות האינטרנט העולמי ומדינות הלאום, תוך הגנה על זכויות המשתמשים. מדינות הן גופים איטיים המתקשים להתמודד עם ההתפתחות הטכנולוגית המהירה לבדן. מכאן שנדרשת הסדרה של גוף לאומי בסגנון ״כוח רב לאומי אינטרנטי״ שייצר סטנדרטיזציה של הגנה על משתמשים והסדרת מרחב הפעולה האינטרנטי הגלובאלי, בדומה למה שנעשה בתחומי הרכב, הכלכלה והרפואה. 
(398 מלים)

Please reload

Featured Posts

VUCA. Shift happens.

July 11, 2016

1/1
Please reload

Recent Posts

December 16, 2018