All We Need Is Like 2

August 23, 2016

 

התשובה הפשוטה היא כי אנחנו רוצים להיות אהובים, מוערכים, מועצמים וזה מה שהמחמאות בלייקים עושות לנו. אבל אפשר להמשיך לשאול - למה? נכון שהכרה זו מטרה בפני עצמה אבל לא רק. זה משרת משהו. כשהתוכן שאני מייצר זוכה ללייקים זה מאפשר לי להמשיך להתבטא, וזאת המטרה היותר משמעותית - להביא את עצמי לידי ביטוי. נכון שלהיות אהוב זה יותר חשוב, יותר בסיסי, אך מה שנובע מכך הוא שאם אני אהוב אז יקשיבו לי.

מדוע זה כך? משום שלתינוק יש רצונות. בראש וראשונה הוא רוצה לאכול. הוא יוכל לבטא את רצונותיו ולספק אותם במידה ויהיה אהוב, אחרת יזניחו אותו. אם כך, מדוע בכל זאת להתבטא זאת המטרה ולא להיות מסופק? משום שאנחנו כבר לא תינוקות. את הסיפוק שבעבר שאבנו מביטוי הרצון וסיפוקו היום אנחנו מפיקים מעצם הביטוי. כשהזמר עולה על הבמה לשיר על אהובתו משכבר, הוא לא באמת קורא לה לבוא. 

שני ילדים הביאו לאימא ציור שעשו בגן. אימא אחת אומרת "יופי גאון של אימא", השנייה אומרת "יופי, אתה אוהב לצייר." האימא הראשונה, בלייק שהיא נותנת, אומרת "אתה אהוב". האם השניה אומרת "אתה אוהב... לצייר, תמשיך להתבטא." הלייק בפייסבוק עושה את שניהם. גורם לנו להרגיש אהובים, גורם לנו לקבל הכרה בתוצר שלנו, אך לא פחות מכך, הכרה בתשוקה שלנו.

יש לייקים שניתנים אוטומטית ואינם מעמיקים בשיפוט של איכות הפוסט. יש מי שמבקר את נותני הלייקים האלה כמפרגנים יותר מידי גם על איכות בינונית. אני דווקא בעד הלייקים האלה משום שתפקידם לא רק להגיד "יופי גאון של אימא" אלא גם לחזק את המביע ולהגיד לו "תמשיך להתבטא."

השיתוף עושה את העבודה של הכרה באיכות ותמיכה בהבעה בצורה הכי ברורה. מי שמשתף את הפוסט שלי גם אומר לי שהתוצר שלי הוא בעל ערך וגם מאפשר לי להביע את עצמי לקהלים יותר גדולים.

Please reload

Featured Posts

VUCA. Shift happens.

July 11, 2016

1/1
Please reload

Recent Posts

December 16, 2018