סדרת הטורים נכתבה בעקבות מחשבות ותגובות של גולשים בעמוד הפייסבוק ״המרשתת״ אושי שהם קראוס, נעם מנלה
הרשתיות מעצבת את התודעה שלנו. כיום איננו מסכימים לקבל את מה שהיה מובן מאליו אך לפני שנים מעטות. הרצונות, התקוות והגבולות הפנימיים שלנו - השתנו וזה מחייב חשיבה ותפיסה חדשות בקרב מקבלי החלטות במישור הלאומי והמוניציפלי.
״עיר חכמה" - מקובל לחשוב שמדובר בטכנולוגיות מבוססות Big Data ו- Internet of things לעיר, אבל זה רק חלק מהסיפור. על הפרק כיום נמצא שינוי הכרחי חדש; רה - ארגון אזרחי של ניהול העיר, השרגת גופי הניהול ההיררכיים של העיר לתוך מציאות רשתית. ניתן לראות שתי רמות בקשר עיר-תושב בעידן הרשתי: 1. רמת הדיאלוג -כיום נמצאות חלק גדול מהרשויות המקומיות בישראל בשלב הדיאלוג. הרשות יצרה ממשקים דיגיטליים שמאפשרים לציבור לפנות אליה; לשלם מסים, לשלם דוחות ולהגיש תלונות. רוב הרשויות המקומיות פועלות כך ועל כך גאוותן. הן תופסות שלב זה כעדכני, ואינן מבינות כי בימינו מדובר במינימום הנתפס על ידי התושבים כמובן מאליו ותו לא. מבחינת התושבים זה כמו ניקוי אשפה; הלו, בשביל זה נבחרתם. 2. מעורבות והשפעה -היום נדרשת הבנה עמוקה יותר של הצרכים, הרצונות והאפשרויות הגלומות בעולם מחובר עבור התושבים. התושבים דורשים מעורבות עמוקה יותר והשפעה. בשלב זה נמצאות ערים מתקדמות בעולם (בישראל קרובה לשלב זה רק תל אביב). תושבי העיר דורשים לקחת חלק בקביעת איכות חייהם, ולהיות חלק אינטגרלי מקבלת ההחלטות העירונית. תם עידן ״תצביע-תשפיע״ בבחירות, היום אני רוצה להשפיע כל הזמן. הדמוקרטיה העירונית משנה את פניה. בפריז, למשל, הייעוד של חמישה אחוזים מתקציב העיר (1.5 מיליון אירו) נקבע על ידי התושבים באמצעות הצבעה ברשת מתוך כמה אפשרויות. השנה, דרך אגב, החליטו התושבים על סלילת שבילי אופניים. המבורג היא מקרה מעניין לירידת כוחו של העסקן המקומי. בערים הללו נערך משאל תושבים בנוגע לאירוח אולימפיאדה ב-2024. העיריה משכה את מועמדות העיר לאחר שהתושבים התנגדו לבלגן שפרויקט כזה מביא עימו. התושב היום לא מסתפק יותר ברמה הראשונה ודורש מהעריה לעבור לרמה השנייה.
השאלה הגדולה היא האם עיריות יכולות? על כך נענה בפרגרפים הבאים שייוחדו לדוגמאות מרתקות המתרחשות בימים אלה ברחבי העולם.