כניסתם המואצת של מוצרים ושירותים דיגיטליים לחיינו לא רק מוסיפה לנו יכולות חדשות וטובות יותר - אלא גם משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, ההשקה והתחזוקה השוטפת של מוצרים ושירותים חדשים המוצעים ללקוחותינו.
אז מה השתנה, ומהן המשמעויות עבורנו? בעוד שבעבר השקנו מוצרים ושירותים רק לאחר שהם נבחנו היטב בתוך החברה (גרסת "אלפא") ולעיתים גם ע"י קבוצה נבחרת ומצומצמת של משתמשים ("בטא"), עד שגובשו למתכונת הסופית שבה הם שווקו לקהל הרחב - הרי שהיום אנו יכולים לפעול במודל דינמי, מהיר ואפקטיבי הרבה יותר:
א. פיתוח ראשוני של היישום החדש - לרמה המוגדרת על-ידינו כ-"מינימום סביר" (Minimum Viable Product ) ושחרורו לשוק, תוך מעקב צמוד אחר תגובות המשתמשים בו.
ב. סבבי עדכון מהירים - בתגובה לממצאים ולמשובים מהשטח, תוך דגש על תיקון "באגים" ותקלות הפוגעות בתפקוד היישום או בחוויית המשתמש.
ג. המשך שיפור רציף – כחלק משגרת העבודה או בתגובה לממצאים ומשובים קריטיים המגיעים מהמשתמשים. בשלב זה הדגש אינו רק על "תיקון תקלות" כי אם על שיפור הביצועים ושיפור חוויית המשתמש באמצעות עיצוב הממשקים וכדומה.
היתרונות: קיצור משמעותי של משך הפיתוח וההגעה לשוק (Time To Market) ושיפור מהיר של היישום החדש תוך התאמה לנתוני הביצוע ולמשובים מהשטח.
האתגרים: הגדרה נכונה של "המינימום הסביר" (MVP) תוך התאמתו לסטנדרטים המקובלים בשוק, איסוף יזום של נתונים ומשובים, וניהול אפקטיבי של הטמעת השיפורים הנדרשים.
מובן כי מודל זה פשוט יותר ליישום כאשר מדובר בפורמטים דיגיטליים אשר אינם מוחזקים פיזית על-ידי הלקוח כי אם עומדים לרשותו באפליקציות מקוונות או מבוססות "ענן", הניתנות לעדכון "מרחוק".
עם זאת, את תפיסת "החיים בבטא" נוכל ליישם גם במגוון תחומים אחרים בארגון, באמצעות בדיקה ושיפור מתמיד של מוצרים, שירותים ותהליכים מכל הסוגים. הניסיון מלמד כי אימוץ תפיסה זו מעודד את השאיפה לחדשנות ולמצוינות בארגון ותורם ליכולתו להתאים את עצמו במהירות וביתר הצלחה למציאות "התזזיתית" שבה הוא פועל.
לקריאה נוספת:
https://www.facebook.com/Innovation.in.Action/