358 מלים ובהן קריאה לקחת חלק בפיתוח שעון ביולוגי חכם. האם ידעתם למשל שאפשר לרכך חזרה ביצה קשה? אנחנו מוקפים ומוצפים בהרבה מידע מעניין שיכול להיות שווה את הקשב שלנו. עם זאת, ברור שלא כדאי להציף את מאגר המידע שלנו עם אינספור פרטי מידע ועדיף להפעיל מערכת שתנתב בחוכמה מידע על פי צרכינו. כאלה הן רשתות התקשורת הלא-מודעות, כולנו מכירים את ההרגשה כשאנחנו "יודעים" משהו עוד לפני שהיתה לכאורה סיבה מודעת לדעת אותו. אותי כמדענית זה כיוון אל גז התקשורת NO - ניטריק אוקסיד המושך יותר ויותר תשומת לב בשל יכולותיו לנתב את מהלכי הגוף וכבר הציעו להגדיר את חשיבותו בין גזי הנשימה, בדומה לחשיבות גז החמצן. לא בכדי זכו מגלי ה-NO בפרס הנובל. ה-NO מרחיב את כלי הדם (זוכרים? ויאגרה) וכך הוא משפיע על הפעילות של האיזור הנבחר בגוף. מידע על התקשורת האנדוגנית החכמה הזאת תוכלו לקרוא בפוסט אחר שלי: איזה יופי הכל בסדר.
היות וה-NO הוא גז, הוא יכול לעבור גם בין אדם אחד לשני. גז הוא בעצם ויראליות רשתית של הטבע. מעניין מבחינתי לבחון את ההשלכות החברתיות של התפשטות הגז ברשת האנושית הפיסית ואולי להצליח לנתב בחוכמה את מערך התקשורת הזה, דרכו אנחנו משפיעים ומושפעים מהסובבים ומהסביבה. זמינות ה-NO אצלנו בגוף היא בפועל אינדיקציה לחיוניות שלנו ולכן לדעת מה תורם לה ומה מפריע לה הוא כלי טוב וישיר לקידום בריאות, שמחה ואריכות ימים. ועכשיו אנחנו מגיעים לחלק המעשי של הפרגרף, אני מציעה לפתח את השעון הביולוגי החכם שימדוד דרך פני העור את זמינות ה- NO, וכך ידווח לנו באופן שוטף על מצבנו יחד עם עוד נתונים רלבנטים, מתזונה ועד מצב הרוח. לשעון כזה יש פוטנציאל להפוך לפריט לבוש שכולנו נענוד ובעזרתו נדע לנתב את דרכינו לבריאות טובה יותר.
כמי שעוסקת באספקטים שונים בתקשורת, שמחתי להצעתו של נעם מנלה לכתוב פרגרף ולחשוף את הקוראים לרעיון, שכן אני יודעת שחשיבה קבוצתית יכולה להיות מקדמת ומפרה. לכן אני מזמינה את כל מי שרוצה להגיש בקשה להצטרף לפיתוח קבוצתי של שעון NO שיאפשר לא רק לייצר את השעון החכם הזה אלא גם להתחלק ברווחים שילוו את הפקתו. אז למי שרוצים לומר yes ומעוניינים ליצור קשר, אתם מוזמנים ללחוץ כאן.
דינה ראלט - מדענית (ביולוגיה של התא), חובבת רשתות תקשורת בגוף ומחוצה לו והרבה מוסיקה לבריאות, בעלת הבלוג ״כמוני״