על משמעות הצבעים
לאחרונה קראתי במגזין Medium מאמר המסביר את ההשפעות הפסיכולוגיות של צבעים וצורות על אנשים. אני מכיר את הכאילו-אקסיומות האלה מספרי מיתוג ובתי ספר לעיצוב שלא התבגרו. המאמר הזכיר לי שבאחד מהשיעורים שאלתי סטודנטית מדוע בחרה בצבע ירוק ללוגו שעיצבה. היא ענתה כי אחד המורים לעיצוב הסביר להם על משמעותם של צבעים וכי הירוק מבטא דאגה ואכפתיות. זה היה בסיומו של שבוע שבו הבנק שלי הביא לי את הסעיף, למרות הלוגו הירוק שלו.
חשוב להכיר את משמעות הצבעים בהיבטים פיזיקליים, תרבותיים ואחרים אולם אלה רק חלק מהעניין. יש משתנה שתמיד חזק יותר מקביעות כמו ״אדום = התרגשות״ או ״ירוק = טבעי״ והוא ההקשר. הפרשנות שלנו לצבע תלויה בעיקר למקום בוא אנו ״פוגשים״ אותו. גם מעט המוסכמות שהיו בעבר הרחוק לגבי צבעים נמוגו וכך למשל, הצבע השחור חלחל ממחוזות האבלות לתעשיית האופנה ולסממן של מוצרי יוקרה. אפילו הפכים מוחלטים כמו חריף ומתוק מיוצגים בצבע זהה והעובדה הזו לא גורמת לנו לטעות ולחשוב שסוכריה אדומה על מקל תחרוך לנו את הלשון.
כדי להסביר זאת לכיתת העיצוב ההיא, הכנתי את התמונה שבראש הפרגרף.