המלחמה הדיגטל-תודעתית הראשונה: WWC1 התרגלנו שהרשת מלאה מידע כוזב. ״פייק פייק פייק״ אמרה איליין לג׳רי ביחס לאורגזמות שלה איתו בפרק בלתי נשכח בסיינפלד. ככה נראית המלחמה הזאת במסכים שלנו. הדהוד אחד גדול של פייק -כולם לוקחים בו חלק: נשיאים, חיילים, אזרחים, כלי תקשורת. במלחמה הפייק הוא כלי נשק לגיטימי בדיוק כמו הטנק או המסוק. מעניין להתחקות אחרי כמה מרכיבים של הפייק הזה:
1. תעמולה בסגנון קול הרעם מקהיר - כל צד מנפח את מספרי ההרוגים שגרם לצד השני ומקטין (או מגדיל) את האבידות וההישגים הצבאיים שלו לפי הצורך והדמיון. מספרים מופרכים נזרקים לחלל האויר ומשותפים מיד. כל שיתוף כזה הוא כדור תודעה שנורה.
2. שימוש במשחקי מחשב - משחקי המחשב הגיעו לרמה ויזואלית כל כך גבוהה שהם מטשטשים את היכולת שלנו להבחין בין מציאות למשחק. התוצאה היא אלפי סרטוני גבורה של טייסים ולוחמים שכולם ממוחשבים ומאחוריהם עומד לעתים ילד בן 9 עם ג׳וי סטיק.
3. מיתוסים - יצירת מיתוסים של גבורה עילאית נוסח מצדה או גטו ורשה. אנשים שנשכבים מתחת לטנקים (בפוטושופ), לוחמים שנלחמים עד המוות באי הנחשים מקבלים עיטור גבורה מהנשיא ואז מתברר (אולי) שנכנעים, גיבורים פיקטיביים (הטייס רוח הרפאים של קייב), מלכות יופי שמתגייסות ואזרחים אמיצים. וכשמתברר שזה פייק לא נורא, מיד יש סיפור גבורה מופרך אחר שאפשר לאמץ לאיזה יום.
4. עריכת סאונד-השתלות סאונד של קולות נפץ וירי בתוך הערים שנותנות תחושה של קרבות רחוב מבית לבית, מחלון לחלון. אה מה מה אלה צולמו בימים אחרים לגמרי, שלווים ולעתים בכלל במדינות אחרות.
כמובן שכל הטוב הזה מעורב במידע אמיתי. אז מהי המציאות? התשובה היא כרגע כל עוד אין איזו הכרעה ברורה זה לא באמת משנה. תודעה לא מורכבת מעובדות היא מורכבת מרגש, כזה שמוכן לקנות כל עובדה או פייק עובדה (זה ממש לא משנה לו -לרגש) שמשרתת אותו. הקרב ברשת הוא כמעט אף פעם לא על עובדות אלא על הזדהות. בעולם כזה הסברה בסגנון דובר צה״ל לא עובדת. לקראת העימות הבא עם הפלסטינים כדאי שמדינת ישראל תיערך מחדש מתוך הבנה ששדה הקרב הדיגיטלי השתנה עכשיו ואנחנו נמצאים כבר בעולם אחר אפילו מאז שומר חומות. אוקראינה יצרה את הסטנדרט למלחמה הבאה.
בסרטון: משחק מחשב שרץ כהפלה של מיג