המהפכה התעשייתית רתמה טכנולוגיה ועקרונות פיזיקליים בכדי לשרת את האדם. ג'יימס ואט (שעל שמו נקראת יחידת ההספק) המציא את מנוע הקיטור, והדיח מתפקידם את שרירי האדם או את הסוס. כיום אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה נוספת, ובעלת משמעות הרבה יותר מעמיקה: המכונות שבעבר היוו תחליף רק לשריר, מציעות אלטרנטיבה גם למוח - למוח האנושי.
בליבה של טכנולוגיה זו, מצויה הבינה המלאכותית, והיא מתאפשרת בעיקר הודות לזמינות עוצמת מחשוב חסרת תקדים. מהי בעצם בינה מלאכותית, והיכן ניתן למתוח את הקו בין יכולת זו לעיבוד נתונים בסיסי ? אלן טיורינג, הנחשב בעיני רבים לאבי אבות המחשוב הגדיר כך בינה מלאכותית: "מכונה תחשב לתבונית, אם יינתן לאדם, היושב בחדר סגור, לנהל שיחה באמצעות ממשק מחשב עם ישות הנמצאת בחדר השני, כאשר אותה ישות תהיה או אדם או מכונה, והמשוחח לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה".
וכאן אנו מגיעים לאתגר הגדול הניצב בפני מכונות אלו, והוא לא כרוך בפתרון בעיות אינטליגנטיות. כיוון שהטכנולוגיה נועדה להחליף את המוח, היא צריכה לתקוף את כל המכלול, ובמילים אחרות להיות אנושית. תוכנת השחמט איננה צריכה להתנהג באופן מושלם, שכן אם תמיד תנצח אותנו, נתייאש מהמשחק. לא מדובר רק ברמת המשחק (שנמדדת לרוב במספר המהלכים הנחזים), התוכנה צריכה להיות גם חשופה לשגיאות כגון נפילה למלכודת פיתיון. תוכנות להשמעת מוזיקה כוללות כפתור humanize, המכניס שינויי קצב שאינם מבוטאים בתווים, משלב ביטוי עצמי, ואף שגיאות. אנו צועדים בקצב מואץ לקראת היכולת להגדיר כל בעיה באופן מתמטי, ולספק לה פתרון מושלם, וההומניזציה תתבטא בפגיעה מכוונת בשלמות זו. אנו נדרוש מהמכונה לשלב שיקולים "אמוציונליים" בתהליך הרציונלי, לחבב, להכריע בין ערכים, ולעיתים אף לשנוא.
ומה יהיה על האדם ? זו שאלה מעיקה. אם המכונות יתנחלו בטריטוריה המרכזית שלו (החשיבה והרגש), על פי חוקי הטבע הוא יאלץ למצוא אזור מחייה חדש – טרנסהומניזם. גישה זו שהיא פילוסופית ביסודה, מנסה להתגבר על המגבלות הביולוגיות של האדם (הן בתחום הפיזיולוגי והן המנטלי), ולהפוך את האדם לפוסט-אדם, יישות חדשה בעלת יכולות חסרות תקדים. המושג הזה כה בעייתי, עד שהאיגוד הטרנסהומניסטי העולמי שינה את שמו ל"אנושות פלוס". האם באמת התוצאה היא פלוס או מינוס ימים יגידו... ד״ר רוני הירשפרונג - הפקולטה להנדסה, אוני' ת"א