299 מילים (בלבד!)
בספרם המצוין "מחסור" (סקירה מהירה של הספר בעברית כאן) מציגים פרופ' סנדהיל מולנייתן ופרופ' אלדד שפיר את המושג "רוחב פס", המוכר לנו היטב מעולמות הטכנולוגיה, כגורם מנטאלי אשר משפיע באופן דרמטי על יכולתם של אנשים ליישם את "מרחבי הידע" העומדים לרשותם.
המטאפורה: כשם שרוחב הפס הטכנולוגי מציג את היקף הדאטה אותה ניתן להעביר במערכת בזמן נתון, כך מציג "רוחב הפס המנטאלי" את היקף המידע אותו יכול הצרכן הפוטנציאלי לקלוט ולהכיל ברגע נתון. המשמעות המיידית של דימוי זה, טוענים המחברים, היא כי צרכן המשער כי רוחב הפס הנדרש ממנו (במונחי זמן, כסף, תשומת לב וכדומה) הינו "גדול ממידותיו" כלל לא ייגש למידע שלפניו.
התובנה המרכזית: אם ברצוננו להגיע גם לקהלים בעלי "רוחב פס" צר יחסית, עלינו להתאים עבורם את האופן בו המידע ארוז ומוגש להם – מבחינת ההיקף, העיצוב, וקלות "העיכול".
הפתרונות: לצורך מימוש מוצלח של אתגר זה נוכל להיעזר במספר טקטיקות, שלכל אחת מהן יתרונות ומגבלות משלה, ואף לשלב ביניהן על-פי הצורך: א. פישוט ומיקוד של התכנים החשובים: יותר תכל'ס ופחות רקע, דוגמאות וסיפורים. ב. בדיוק ההיפך: הוספת סיפורים ודוגמאות אשר מקלים על עיכול התכנים המקצועיים. ג. פירוק תכנים רחבים: כך שיהיו מורכבים מסידרה של פרקים קצרים. ד. קלות ונוחות השימוש: שימוש בסרטוני וידאו, פודקאסטים וכדומה. ה. מידרוג (Scalability): יצירת תוכן ממוקד + מתן אפשרויות להרחבה והעמקה.
דוגמאות: אתרים המציעים תכני וידאו, כמו יוטיוב ואחרים, משלבים "מסננים" המאפשרים חיפוש תכנים לפי משך זמן הסרטון, ומגזינים רבים בעולם ובישראל מציינים את זמן הקריאה המשוער בצמוד לתכנים שהם מפרסמים. שימו לב למשל להערכת זמני הצפייה המשוערים באייטמים באתר מאקו (רובם בין 1-4 דקות), ולהערכת זמן הקריאה של רשימות המופיעות באתר המצוין אלכסון (רובם בין 5-20 דקות). אם תתבוננו שוב בראש רשימה זו, תמצאו כי חבויות בה 299 מילים בלבד, ולא במקרה...
חומר למחשבה: מהו משך הזמן או מספר המילים המהווה עבורכם את "חסם הכניסה" לתכנים ברשת ומחוצה לה?
עידן בכור מלווה תהליכי "חדשנות אופרטיבית" ומייסד מיזם Managing By The Book המציע סקירות ממוקדות של ספרי ניהול ומוצרי ידע נוספים.