top of page


PARAGRAF
  בלוג אירוח על עולם בהשתנות מתמדת

בלוג אירוח בעריכת נעם מנלה

Writer's pictureNoam Manella

מתכנתים תמימים או מעצבי תודעה מתוחכמים?



Tribe לכאורה, עוד אפליקציה, שתכליתה תקשורת מידית באמצעות הודעות (Messaging). אבל רק לכאורה. התעכבות על תכונותיה תגלה עד מהרה שמדובר ברעיון מתוחכם למדי וביישום פשוט להפליא. ויותר מכך, זו דוגמא מרתקת לרעיון לפיו התפתחות טכנולוגית היא תהליך אבולוציוני.

Tribe היא אפליקציה מבוססת סרטוני וידיאו א-סינכרוניים (בניגוד לסקייפ הסינכרונית למשל) בני 15 שניות שמחליפים את המסרונים הכתובים (WhatsApp). היא מאופיינת כאפליקציית Walkie-Talkie (מדברים אל המצלמה והמסר נשלח מיד ליעדו), וכ- Press & Hold, כלומר, כאפליקציה שבה הודעות הוידיאו נוצרות ונשלחות בפעולת לחיצה פשוטה, מהירה ונוחה.

המידיות היא שם המשחק, והיא נלקחת כעת שלב נוסף קדימה. היא מאפשרת שליחת הודעות מידיות, תוך שימוש ביד אחת בלבד, וללא צורך בכתיבה שמאטה את התהליך. אבל, וזה אבל חשוב, ביטול המקלדת לא ביטל את הצורך במלל הכתוב שקיים באפליקציה בשתי צורות מגניבות: האחת, Augmented Messaging (הודעות רבודות) - אינטגרציה בין אינפורמציה חיצונית לשיחת הווידיאו. טכניקות machine learning מגויסות לטובת סריקת הודעות הווידיאו ואיתור של "Magic words". כך, אם אציין במהלך הסרטון את ביונסה, Tribe תקשר אותי מיד לחשבונותיה השונים במדיה החברתיים. באותו אופן, אזכור מוצר כלשהו יוביל אל Amazon, אזכור מיקום יוביל אל Google maps, ושירים יוכלו להתנגן ברקע באמצעות חיבור ל-Spotify. מצד אחד, מה רע? האינפורמציה הרלוונטית מובחנת בעבורנו מתוך ים המידע שקיים ברשת. מצד שני, "רלוונטית"? האם לא כך בדיוק מעוצבת תודעה? שהרי המידע שנשלף, גם אם באמצעות אלגוריתם, נבחר מלכתחילה על ידי קומץ אנשים סובייקטיביים בהחלט (כך אנחנו, זה מה יש) שעצבו את האלגוריתם.

הצורה השנייה היא פיצ'ר שמייצר כתוביות שמלוות את הסרטון. המעניין בהקשר זה הוא שבניגוד להודעות הווידיאו שנמחקות מיד לאחר קריאתן, את הטקסט הכתוב אפשר להעתיק ולשמור. האידיאולוגיה מאחורי הטכנולוגיה (או הפונקציה המרכזית של הטכנולוגיה, אם תרצו) היא עניין מובנה. כך, בעוד שהמילה הדבורה מתפוגגת ונעלמת בעת אמירתה, הכתב נשאר; ובפשטות- המדיום הוא המסר.

ההכלאה הזו בין סוגי המדיה השונים מייצרת טכנולוגיה חדשה, שונה מאלו המרכיבות אותה. וככל טכנולוגיה, טמון בה הפוטנציאל לשנות את תפיסת העולם של המשתמשים בה (מעל 100,000 ובטיפוס מהיר). כדי להמחיש את הרעיון, ניתן לחשוב על עידני המדיה: בעידן האוראלי לשמוע משמעו להאמין (הכוח במילה הדבורה). לעומתו, בעידן האורייני לקרוא משמעו להאמין, ואילו בעידן הטלוויזיה לראות משמעו להאמין. העידן הדיגיטלי שונה מקודמיו בראש ובראשונה משום שהוא במהותו REMIX של כל אלה. ככזה, הוא מאתגר את האופן שבו אנו קולטים וחווים את המציאות. Tribe היא ביטוי נוסף ומיוחד לשבטיות מסוג חדש. כזו שהיא בשום מקום ובכל מקום. היא נגישה מאד ונדמית כמאפשרת ביטוי פשוט ונקי ממניפולציות; אך בה בעת, גם תוחמת את גבולות החשיבה ויתכן שאף מצרה ומשטיחה אותם.

אז רגע, זה טוב או רע? התשובה היא שלא בכך העניין; כל מדיום כולל יתרונות וחסרונות. העניין הוא שמדיה, וטכנולוגיות בכלל, אינם נייטרליים. הם מוטענים בערכים והם, תמיד, מוטים לכיוון מסוים. התעכבות על היתרונות כמו גם על החסרונות שמביא איתו מדיום נתון, תאיר את הדרך ותאפשר את בחירת הכיוון לטובת שימוש מושכל יותר בו. ענת רינגל רווה, מרצה בביה״ס לתקשורת, המכללה למנהל ודוקטורנטית ב-STS (מדע, טכנולוגיה חברה) אוני׳ בר-אילן

6 views0 comments

コメント


bottom of page