כתבו: שיר שוורץ, נעם מנלה
האם ברוס לי, לוחם הקאראטה האגדי יכול להיות חלק מסדרה שעוסקת בסוציולוגים או פילוסופים ? לדעתנו אין בכלל שאלה. אז תהיו מים ותזרמו איתנו.
בי ווטר (נכתב ככה מסיבות יישורים לימין) הוא המוטו, רעיון, קונספט של המחאה בהונג קונג. מחאה שמשנה את כל מה שידענו וחשבנו על התנהלות מחאות בעידן הרשתי. מחאה שלמעשה גררה בעקבותיה עשרות מחאות המתרחשות היום בכל רחבי העולם. הרעיון מגיע מהטאואיזם ומהכתבים של Lao Tzu, אבל התפרסם בזכות סדרת טלוויזיה אמריקאית משנות ה-70 Longstreet- התסריטאי Stirling Silliphant שהיה תלמיד של ברוס לי כתב את זה בהשראת תורת הקונג פו והמורה הגדול שלו. ברוס לי אימץ את הרעיון והציג אותו בראיון טלוויזיה ב...הונג קונג. ״עליך להיות חסר צורה, גמיש, מהיר ומסתגל״ אמר.
המוחים בהונג קונג, בה ברוס לי נחשב לאגדה (עם פסל על השפת הים שמהווה אתר לעליה לרגל), אימצו את הפילוסופיה הזאת ויצרו מחאה שפושטת ולובשת צורה באמצעות התארגנויות ברשת. כמה מאפיינים של הקונספט:
1. מחאה ללא מנהיג ועם ריבוי מטרות- המחאה מורכבת מעשרות קבוצות עם אינטרסים שונים המשלבות ידיים כדי לשתף במידע, רעיונות, מחשבות ולהתייעץ כיצד להגיב לפעולות הממשלה. כל קבוצה פועלת אחר כך כפי שנכון לה. Be Water אומר שאין עדיפות לרעיון אחד על פני אחרים. אלו הם היובלים של הנהר המחאתי. המפגש בין הקבוצת קורה בקבוצות בטלגרם ובפורומים מחתרתיים שם אנשים מעלים מטרות למחאה הקרובה, ואם יש מספיק היענות היא הופכת להפגנה או לפעילות. כל זה קורה תוך דקות ספורות.
2. זרימה מהירה והסתגלות לשינויים כשהמים נשפכים לבקבוק הם נהיים בקבוקיים וכשהם נשפכים לצינור הם נהיים צינוריים. ככה בדיוק זורמת המחאה, היא פעם שקטה ופעם סוערת, פעם יצירתית ופלאשמובית ופעם אלימה. כל סיטואציה דורשת התייחסות ומענה שונה, מה שעבד במקום אחד לא בהכרח יעבוד במקום אחר. אסור להיות מוגבלים על ידי אסטרטגיה אחת או להפגין במקום אחד לאורך זמן. פעם זה בשדה התעופה, באוניברסיטה או בבנייני ממשל. הכל קורה מהר. אפילו הגיאוגרפיה היא מיימית. המוחים פועלים בגישה של ייצוא וייבוא של רעיונות מלבנון, ספרד, צ׳ילה, טיוואן ועוד. החיבור הרשתי מאפשר לקבל רעיונות מדהימים מכל העולם. למשל, כיצד מורידים רחפן משטרתי באמצעות מאות מורי לייזר ביתיים או איך יוצרים נשק המוני פשוט בסגנון ימי הביניים כדי להתמודד עם השוטרים והחיילים.
3. המים שוחקים את הסלע - מחאה דורשת סבלנות ואורך רוח, שהן אנטיתזה לעולם המהיר בו אנו חיים הדורש הישגים מהירים. אז התזה והאנטיתזה חיים פה ביחד,זרימה מהירה וסוחפת אבל כנחל איתן בעל זרם מתמיד כל הזמן. . המחאה בהונג קונג עובדת כבר 6 חודשים והאנרגיה של המפגינים לא נראית כדועכת.
4. מדובר בתפיסת עולם הכרחית גם לארגונים עסקיים, צבאיים, חינוכיים, רפואיים. הגמישות, ההסתגלות של תחומי הניהול, השפה הארגונית, החיבור בין חלקי הארגון, הקטנת מקומה של האסטרטגיה הנוקשה הכרחיים לרלוונטיות בעידן הרשתי, עידן של מהפכה מתמדת בכל פינה בחיים שלנו.
He is urging us to be adaptable to any situation. Every situation is different, and as such, demands a different response. What works in one may not work best in another. Don't be constrained by any one system or doctrine (ברוס לי) :תגובות נבחרות מהפייסבוק
״דרך אגב סרטים רבים של ברוס לי (שהוא לא רק שיחק בהם אלא גם ביים), מעבר לאסתטיקה של תורת לחימה, היתה בהם גם מחאה מפורשת כנגד אפליה גזענית נגד סינים. בתמונה הלקוחה מאחת הסצנות, מוצב בשער שלט שעליו כתוב No dogs and Chinese allowed וברוס לי שובר אותו בבעיטה מרהיבה. סופר שכאשר הסרט הוקרן הוא זכה תשואות נלהבות גם בהונג קונג, וגם בארה"ב בעיקר בקרב שחורים״ (ד״ר רוני הירשפרונג)
״השאלה היא האם התרבות המערבית יכולה לאמץ דפוסים שנעוצים כ"כ עמוק בפילוסופיות של המזרח. לא פלא שמצטטים אל לאו צה. וגישות פילוסופיות אחרות שקיימות במזרח. המערב זה כנראה עובד על מודל אחר. רעיונות יכולים לזרום ממקום למקום. אבל זה תמיד היה״. (יוסי קורן)
״לחשוב כמה בגרות, כמה מצוקה, כמה סבלנות, כמה ויתור על אגו, כמה השלמה וכמה תחושה שאין דרך אחרת צריך בשביל להגיע לדרך פעולה כזו מצד ציבור כל כך גדול. בעיניי זה הסיפור המדהים, המים (שזו פילוסופיה מעניינת בפני עצמה) זו מתודת ההפעלה של התובנות האלו״ (אסף שמואלי) ״הפילוסופים האהובים עלי הם סארטר, קאמי, ניטשה וברוס לי״ (אסף גזית). תודה ל- Rotem Paraira ו - Siga Maor