הסוציולופים - אל תאמת תפריך

כתבו וערכו: אשר עידן, שיר שוורץ, נעם מנלה

״הסוציולופים״ -הסוציולוגים והפילוסופים שהקדימו את זמנם והם הכי רלוונטיים להיום, פרק 3. קרל פופר 1992-1904, יהודי בן להורים שהתנצרו, התפרסם בוינה כשהמציא את הזרם הפילוסופי שנקרא ״רציונאליזם ביקורתי״ או מדע ביקורתי ( 1935). המהפכות הגדולות בפיזיקה של תורת היחסות ותורת הקוונטים, בשנים 1917-1905, הביאו להלם מחשבתי. עד אז המדענים האמינו שהפיזיקה של ניוטון היא אמת מוחלטת, ושבידי המודרניות יש מתודולוגיה מוחלטת של הגעה לאמת, לא רק בפיזיקה, אלא גם במדעים אחרים כמו ביולוגיה וסוציולוגיה. אבל המהפכות של איינשטיין והקוונטים סתרו חלקים מהתורה של ניוטון. העולם ניצב על פרשת דרכים: 1. נטישת המדע וחזרה לדת. 2. אחיזה במדע העובדות ״דת העובדות״. 3. עולם בו הכל נזיל ולעובדות מקום קטן מאוד בחיינו.

פיתרון 2 היה הדרך בה העולם בחר. אבל פופר טען בספרו ״הלוגיקה של התגלית המדעית״ משנת 1935, שאי אפשר לאמת אמת מדעית באמצעות עובדות. לעובדות יש תפקיד אחר: לא לאמת, אלא להפריך. לכן ״אמת מדעית״ תהיה רוב הזמן עובדה שעדיין לא הופרכה. איינשטיין הפריך את ניוטון, ובעתיד מישהו יפריך את איינשטיין.

קרל פופר התייחס למדע בעיקר כי משם הגיע וגם כי בזמנו זה היה המקום היחיד כמעט שדרכו ניתן היה להפריך עובדות קיימות.אלטרנטיבה 3 כמעט ולא יכולה היתה להתקיים. אבל היום העולם עבר ממצב 2 ל-3. החיבור הרשתי מאפשר לעשרות מיליוני אנשים להשתתף במשחק הפרכת העובדות והאמת המונחלת. ואכן מעט עובדות נותרות כיום על מקומן והרוב הולכות ומתבררות כאמיתות אינטרסנטיות, נרטיביות, כלכליות. ההפרכה המאסיבית גורמת לנו לפקפק גם בעובדות נכונות ומוצקות ומועילות כי כרגע התינוק נשפך עם המים.

רק הבנה עמוקה שתפיסתו של קרל פופר, תומאס קון ומישל פוקו אינה פילוסופיה בתואר ראשון אלא מציאות חיינו היומיומית תאפשר לנו כחברה להתקדם, להיפרד מפסולת האמת המדומיינת ולמצק את העובדות החיוניות להישרדותנו כחברה דמוקרטית, משגשת ובריאה. הניסיון לאחוז בכל העובדות הישנות יביא ומביא לקריסה מהירה.

השתתפות ההמונים במדע רישתי, פוליטיקה רישתית, כלכלה רישתית וחינוך רשתי וכו׳ היא התשתית עליה העולם מפריך שלל עובדות מדומיינות. זה שלב הכרחי וקשה באבולוציה שלנו כחברה, אבל זאת גם הדרך תהיה למצק את העולם מחדש אולי. זה דורש שינוי ענק בתפיסה של מחזיקי הכוח בעולם. עוד רחוקה הדרך. תגובות נבחרות:

״בשנת 1986, בעבודת הדוקטורט שלי באוניברסיטת תל אביב, עשיתי ביקורת מקיפה על תורת הביקורת של פופר: א, הראיתי שעובדה היא עבודה בעיניים. ב, שנתונים אמפיריים הם תלויי פרשנות ובעיקר תלויי אינטרסים. אחרי הדוקטורט, המרתי את הדת שלי פעם שנייה: בפעם הראשונה המרתי מהדת המסורתית, לדת המדעית. בפעם השנייה המרתי מהדת המדעית המודרנית, לדת הפוסט מדעית הפוסט מודרנית (בעקבות תומס קוהן ומישל פוקו). הפוסטמודרני מישל פוקו, האמין שההמון יותר חכם מהגאון ויותר חזק מכל שלטון. זו תמצית המדע הרישתי, הפוליטיקה הרישתית, והכלכלה הרישתית: כלכלת הביטקוין״ (ד״ר אשר עידן)

גיא רוכמן:

חשוב לציין כאן שתפיסת העולם של פופר לגבי טיבה של המתודה המדעית היתה תשובתו לבעיית האינדוקציה של דויד יום. בעייה שחלק מאנשי המדע לא מבינים עד היום ומשוכנעים שהם יכולים להוכיח תיאריות לגבי העולם.

פופר היה הראשון שלקח את דבריו של יום ברצינות. בעולם האמפירי לא ניתן להוכיח כלום ולכן נותר אולי לנסות להפריך. גם זה לא תמיד אפשרי מכל מיני סיבות (גיא רוכמן)