304 מלים השפה היא מפה של החוויה שאנו חווים בעולם. המילים מהן מורכבת המפה הן ההרים, הגאיות, העמקים והימים המשרטטות את קוי המתאר של התפיסה החווייתית. עד כמה ההלימה בין המילה בה אנו משתמשים לבין הדבר עצמו מדויקת? ברוח התקופה הדוגמא הקלאסית היא חבר בפייס. עד כמה כאשר אנחנו משתמשים במילה "חבר" אנחנו באמת מתכוונים לחבר ואם זה לא חבר אז מה זה לעזעזאל? מגוון בעיות נפשיות מבוססות על אי-הלימה בין התפיסה שלנו ובין חוסר יכולתה של השפה לבטא אותה במדויק, זאת תופעה שקשה לנו מאוד לקבל. ההיפוכונדר חווה בגופו כל מיני מיחושים ורחשים שאין לו מילה עבורם. הוא הולך לרופא בתקווה לקבל מילים שיהלמו את החוויה שלו. "אולקוס" לרחשים בבטן יכול להיות מדאיג אך בהיבט של למצוא מילה לדבר זאת אבחנה מרגיעה. כשאומרים להיפוכונדר "אין לך שום דבר" הוא שומע "תמשיך לחיות עם חווייות שאין להן מילים". זה לא קל.
האובססיבי חי בחוסר הלימה כמעט מוחלט. הוא יודע שכל מילה שהוא אומר אינה מצליחה לתקשר במדויק מאוד - אפילו לעצמו - את מה שהוא מתכוון והוא לא מוכן להתפשר וחוזר על אותו דבר שוב ושוב ושוב בתקווה שיגיע הדיוק המיוחל. אלו שמדמיינים שיש הלימה מלאה בין השפה הפנימית שלהם למציאות מדברים לעולם כמעט רק בשפה שלהם, נקראים פסיכוטיים. איך כל זה קשור לעולם הרשתי? פייסבוק לקחה מושג יחסית מדויק ומוכר וערבבה לו את המשמעות. הרבה אנשים מרגישים אי נוחות גדולה מול הביטוי הזה, הוא מבלבל אותם והם טורחים להגיד בכל הזדמנות ״זה לא חבר אמיתי״. כאשר חוסר הדיוק הזה יפריע למספיק אנשים, הם יתחילו להשתמש במילה חדה יותר, צרה יותר, מדוייקת יותר. כאשר האסקימוסים נפלו יותר מידי פעמים דרך הקרח למיים הקפואים זה היה משום שהייתה חסרה להם המילה ל-"קרח שברירי". מעניין כמה אסקימוסים טבעו עד שהם טבעו את עשרות הוריאציות הנדרשות ל"קרח"? השפה איטית מהמציאות. בקרוב ניתן שם מדוייק לחבר בפייס. הנה ההצעה שלי ״חפייס״. בקיצור, אפשר להציע לכם חפייסות? ד״ר יהודה ישראלי - פסיכואנליטיקאי לאקניאני